משמאל: ד"ר אסתר טכובר (צילום: אסנת רום) וחני שפיס
האם חולים אונקולוגיים מקבלים מענה ראוי בסל הבריאות ומהן האפשרויות לקבלת תרופות וטכנולוגיות שאינן בסל? לרגל יום הסרטן הבינ"ל שוחחנו עם ד'ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול באסותא וחני שפיס, מייסדת ומנכ"לית – TOMORROW היחידה לניהול אירוע רפואי
"סל הבריאות בישראל יחסית נדיב ורוב הטיפולים המקובלים בעולם ניתנים על ידי הקופות", כך אומרת ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל.
בריאיון מיוחד לרגל יום הסרטן הבינ"ל שחל אתמול (4 בפברואר) ואישור סל התרופות, בדקנו עמה האם סל הבריאות אכן משקף את הצורך האמיתי של חולים אונקולוגיים בישראל – בדגש על תחום עיסוקה – גידולי מערכת העיכול.
בתור מי שעוסקת ברפואה בהתאמה אישית – האם קופות החולים כבר שם? מה הקופות נותנות כיום בהתאמה אישית לחולים?
"מבחינת גידולי מערכת העיכול, עד לשנה הנוכחית סל הבריאות אפשר ביצוע פאנל נרחב לסרטן מעי גס גרורתי, כעת נוספו עוד אינדיקציות לפאנל הגנומי – כולנגיוקרצינומה (גידול של דרכי המרה), GIST (גידול נדיר של מערכת העיכול) ושט, מעבר ושט קיבה, ומעי דק.
הבדיקה כוללת פאנל של כ 500 גנים, כמו כן בדיקות התאמה לאימונותרפיה (MMR\MSI) לחולים הגרורתיים".
כמי שמטפלת במטופלים אונקולוגים – מה הפער בין מה שנותן סל הבריאות בישראל לבין מה שקורה בעולם?
"סל הבריאות בישראל יחסית נדיב ורוב הטיפולים המקובלים בעולם ניתנים על ידי הקופות. גם בדיקות הריצוף הגנומי, שהורחבו בסל הנוכחי, יכולות להועיל לחולים לזהות תרופות מותאמות אישית לגידול שלהם ואם התרופה אינה בסל ייתכן שיוכלו לקבל אותה מהביטוח הפרטי, או בדרכים אחרות. בשנים הבאות, כשהמחקרים לתרופות המותאמות אישית יתקדמו ויראו תוצאות חד משמעיות יותר של שיפור בהישרדות, אני מאמינה שוועדת הסל תכיר בכך וגם הם יכנסו לסל. גם האינדקציות לאימונותרפיה כתחליף לכימותרפיה יתרחבו בשנים הבאות בחולים עם מחלה מקומית וגרורתית והסל יורחב בהתאם לתוצאות המחקרים המתבצעים בימים אלו".
מהו הטיפ המשמעותי ביותר עבור מטופל שמוצא את עצמו בתחילת אירוע אונקולוגי? איך המטופל מתוודע לאלטרנטיביות הפרטיות שלא נמצאות בקופה?
"יש להבדיל בין מטופלים גרורתיים למטופלים עם מחלה מקומית, וכמובן בין סוגי הגידולים השונים. בגידולים כמו סרטן מעי גס גרורתי, כולנגיוקרצינומה, GIST, ושט, מעבר ושט קיבה, ומעי דק, חשוב לבקש מהאונקולוג או האונקולוגית המטפלים לשלוח לבדיקה הגנומית דרך הקופה ולהסביר על טיפולים מתאימים לפי הממצאים. בגידולי ושט ו\או קיבה, כדאי גם לשאול לגבי כדאיות ביצוע בדיקת CPS PDL1 כדי לבחון התאמה לאימונותרפיה.
ניתן לבצע בדיקות של ריצופים פרטיים בכל הגידולים, היתרון הוא שהבדיקה מקיפה יותר, היא כוללת ריצוף של כל הגן ולא רק hotspots, כוללת גנים נוספים וגם לרוב יש המלצות מפורטות יותר לטיפולים ולמחקרים. בנוסף, כאשר אין מספיק חומר בביופסיה כדי לבצע ריצוף, ניתן לבצע ריצוף של הדנ"א מדם המטופל או המטופלת כדי לזהות את המוטציות במחלה הגרורתית ויש בכך יתרון משני של בדיקה המייצגת את הטרוגניות הגידול (כלומר יכולה לגלות מוטציות שונות שנמצאות בגרורות במקומות שונים). יש גם אפשרות לבצע דגימה חיה של הגידול בביופסיה ולבדוק במעבדה בזמן אמת אילו כימותרפיות יועילו לגידול בצורה הטובה ביותר".
ד"ר טחובר מוסיפה כי מבחינת טיפולים משלימים, לאחרונה ישנן בדיקות המתבצעות לאחר ניתוחים לסרטן המעי הגס היכולות לנבא את הסיכוי לחזרת מחלה, ובכך לדון על אפשרויות הטיפול המשלים בצורה מושכלת יותר.
סל התרופות: יותר ממחצית התרופות שאושרו הוקדשו לסרטן, ועדיין יש מי שנותר בחוץ
חני שפיס, מייסדת Tomorrow – היחידה לניהול אירוע רפואי – על האפשרויות של מטופל בישראל להשיג תרופות וטכנולוגיות שלא בסל
בשנת 2022 הוגשו לסל כ-850 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות כוללת של יותר משלושה מיליארד שקלים , אושרו בפועל כ-120 תרופות וטכנולוגיות בתקציב כולל של 650 מיליון שקלים. יותר ממחצית התרופות שאושרו השנה הוקדשו לתרופות לסרטן
ועדיין, כמדי שנה, ישנם חולים שיזכו לקבל את התרופה לה הם זקוקים במימון ציבורי וחולים שהתרופה שלהם לא אושרה ונותרה מחוץ לסל
חני שפיס, יועצת בריאות בלתי תלויה, מייסדת ומנכ"לית TOMORROW – היחידה לניהול אירוע רפואי, התייחסה לאפשרויות של מטופלים בישראל להשיג תרופות וטכנולוגיות שלא בסל.
שפיס הדגישה כי במסגרת ניהול אירוע רפואי לאירועים מורכבים, חשוב שמנהל האירוע ידע לכוון את המטופל לכל אפשרויות המימון הקיימות כיום בארץ ובעולם לתרופות וטכנולוגיות שאינן בסל. "לעיתים זה עניין של הארכת חיים ואף הצלתם", הדגישה.
